ניתוחי חזה כבשו את העולם בסערה בעשור האחרון, וניתוח להגדלת חזה הוא היום הניתוח השכיח ביותר בישראל ובעולם בכלל. 
אנחנו, הנשים, מוצפות בשלל מסרים בנוגע לחזה שלנו – בעיקר כשאנחנו מדפדפות בעיתונים, בקטלוגים של אופנה, רואות טלוויזיה, צופות בסדרות, סרטים ופרסומות – שבהן מככבות בדרך כלל נשים עם חזה מושלם, לבושות בבגדים מינימאליים. לעולם לא תיראו דוגמנית עם חזה שטוח, או להבדיל דוגמנית עם חזה גדול ונפול. מה שבעיקר תראו, הן דוגמניות מושלמות עם אפס אחוזי שומן בגוף וזוג שדיים זקופים ושופעים. המראה הזה לא ממש גורם לנו להרגיש בנוח עם החזה שלנו. אנחנו מקבלות הרבה אינפורמציה ורמיזות על כך שהחזה צריך להיות החלק הדומיננטי והבולט ביותר בגופנו, וכמה שהוא גדול יותר, שופע יותר, זקוף יותר, חשוף יותר – כך טוב יותר,גם אם הדרך להשגת המטרה הזאת עוברת במרפאה, דרך ניתוחי חזה. 
תעשיית הזוהר, הדוגמניות המושלמות, משרתת היטב את האינטרסים של המרפאות בכך שהיא מעודדת ניתוחים פלסטיים, ויותר ויותר נשים מגיעות ועושות ניתוחי חזה מתוך שאיפה להראות כמו דוגמנית ולהשפריץ סקס אפיל לכל עבר. לעיתים אנחנו מגיעות ועושות ניתוחי חזה לאחר שלא הצלחנו להשלים עם החזה שלנו, שנראה בעניינינו כלא אסטטי. רמת הנוחות שאנחנו מרגישות כלפי החזה שלנו תשפיע בדרך כלל על הלבוש שלנו. אם אנחנו מרגישות נוח עם עצמנו – נלבש חולצות צמודות. אם לא – נטשטש את אזור החזה עם חולצות רפויות יותר וננסה להסב את תשומת הלב בהופעה שלנו למקום אחר, ולא לשדיים. 
אנחנו נמצאים בעידן בו חלק מכובד מהנשים בתעשיית המדיה – שחקניות, דוגמניות, זמרות – ביצעו ניתוחי חזה ושיפצו אותו, והרבה מהן מכסות על העובדה שהן לא הביאו את החזה המושלם הזה מהבית. ניתוחי חזה נהיו לחלק לגיטימי מהתרבות שלנו.